מותרת לכל אדם - דרמה מטלטלת על מאבקה של אישה לחופש - הצגה חדשה בתיאטרון באר שבע.

תיאטרון באר שבע פותח בימים אלה את שנתו ה 52 . מדהים. תיאטרון זה הינו בית חם לעשרות אלפי המנויים המגיעים שנים רבות לצפות בהצגות איכותיות המועלות בו, הנוגעות תמיד בתכנים מרכזיים בהוויית החברה הישראלית  בשילוב עם קלאסיקות מוכרות.

ההצגה " מותרת לכל אדם"  נוגעת בעצבים החשופים של החברה הישראלית על מקומה וזכותה של האישה בכלל ובחברה הדתית במיוחד.

מדובר על משפחה שעל פניו יש להם הכול, ממש החלום בהתגלמותו. בית נאה, שני ילדים מוכשרים בעל שבדיוק עושה אקזיט מוצלח ומרוויח הרבה כסף ואישה נאה. הזוג אהוב מאוד בקהילה  ומבחוץ הכול נראה מושלם.

צילום ניסים לוי

אבל "איש לא יודע מה קורה בין בני זוג " כמו שחוזרת אחת הדמויות בהצגה - אפי אם המשפחה מחליטה לסיים את נישואיה הלא מאושרים לבועז. הקהילה בטוחה שאפי השתגעה ואז השמיים מתהפכים עליה. בעלה, איש הייטק מכובד, מסרב בכל תוקף לשחרר אותה ולתת לה גט. אפי, שמנסה בכל כוחה להיפרד יפה, מוצאת את עצמה נאבקת על חירותה מול הדיינים בבית הדין ומול ילדיה בתוך ביתם. היא מנסה שוב ושוב להביא את בועז לפשרה ופתרון, ללא הואיל. כאשר בועז מצליח להמריד נגדה את כל היישוב בו הם חיים, אפי מבינה שעליה לצאת למלחמה.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

הדמויות במחזה בנויות ביד אומן, מוצגות באופן אוטנטי כאילו שאנחנו כבר מכירים אותן אישית – ממש השכנים מהדלת ליד, וכך הצופה מוצא את עצמו מתאהב באפי, כועס על בועז על הקיצוניות שלו ומזדהה עם כל רגע של התמודדות של אפי והילדים.

צילום ניסים לוי

מאבקה  של אפי חושף קבוצה באוכלוסייה שלא מרבים לדבר עליה נשים שלא מצליחות להשתחרר מעול של נישואין בכפייה. יש פעמים בהם הנישואין באוכלוסייה לא מצליחים  והאישה משדרת את הרצון להפסיק את הקשר, אך החוק הדתי לא נותן לה את הכלים להימלט, נשים אלו נאלצות לשאת סבל נפשי ממושך, והן מוצאות את עצמן מנודות מהסביבה התומכת שלהן. כמו אפי בהצגה, חלקן מנסות לפנות לבתי דין רבניים, אבל הם לא מצליחים להעניק להן את הפתרון המיטבי.

ההצגה מלווה בשיריה של איה כורם ״ציפור זהב״ ו-״אשת איש״.

איה קפלן, מחזאית ובימאית ההצגה: "בישראל חיות כיום אלפי נשים מסורבות גט הנאבקות יומיום, במשך שנים, על הזכות להיות חופשיות, ההצגה משמיעה את קולן".

 הקהל מודה לשחקנים על ההצגה  וגם לאיה קפלן צילום ניסים לוי

האם המאבק של אפי הצליח?  האם קבלה גט ? מה היה עם הילדים ?

ממליצה להגיע לצפות בהצגה.

 יוצרים:

מחזה ובימוי: איה קפלן

דרמטורגיה: שחר פנקס

מוסיקה: דניאל סלומון

עיצוב תפאורה: יהודית אהרון

עיצוב תלבושות: סבטלנה ברגר

עיצוב תאורה: אמיר קסטרו

עיצוב תנועה: עמית זמיר

עיצוב וידאו: יערה ניראל

ע. במאית: דן נימרי

בהשתתפות:

אפרת בו ימולד, רוי מילר, אורן כהן, יואב הייט, אורלי טובלי,  נעמי אורן, ברקת יערי יונתן הורנצ׳יק, איתי צ׳מה, יהונתן גנקין.

הפואמה הסימפונית "בריאת העולם" חזרה להתנגן בארץ

 

אין טוב ממופע מוזיקלי כדי להפיג מתח ולתת שעה מנוחה מהמחשבות של השנה שעברנו ועל מה שנכון לנו בעתיד .

יצאנו לפני כשבוע לצפות ביצירה מוזיקלית מיוחדת שהינו אירוע של פעם בשמונה שנים. אחרי שנוגנה ביותר מ-39 מדינות ו-4 יבשות, מופע בריאת העולם - Genesis  שבה להתנגן  כאן בארץ ישראל.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

 יצירתו המיוחדת  של המלחין הישראלי, ברוך ברלינר, הינה  פואמה סימפונית לקריין ותזמורת, שנוגנה על-ידי התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון בניצוחו של המאסטרו, רותם ניר ובהפקתו של נחום סלוצקר בהיכל התרבות מאיר ניצן.

המופע כלל שילוב ייחודי של הקראת סיפור בראשית בשילוב עם מוסיקה סימפונית המותאמת לסיפור ביחד עם וידאו ארט פרי יצירתו של המעצב ירון שין המכונה Jewboy.

סיפור היצירה הוא מבראשית בריאת העולם והאדם , גירושו מגן העדן ועד להופעת הקשת שבישרה שירדו המים בסיפור נוח והתיבה.

צילום ניסים לוי

את האולם גדשו מאזינים נלהבים בגילאים שונים אוהבים מוזיקה קלאסית וידידי התזמורת הסימפונית של ראשון לציון.

מר ברוך ברלינר ורעייתו כיבדו את  המאזינים בנוכחותם באולם וזכו למחיאות כפיים רמות בסיום המופע

השילוב המעניין בין מוזיקה להקראת הפסוקים עם קטעי הוידאו ארט יצר חוויה מיוחדת ומרשימה  שהתאימה לא רק לאוהבי ג'אנר זה של מוזיקה. דרך הקראתו תיאטרלית הצלולה של השחקן רודיה קוזלובסקי הוסיפה נדבך מרגש ומעצים נוסף בחוויה הכללית של המופע.

קורס הדפס משולב בגבעת חביבה נפתח

 כבר הרבה שנים אני חולמת לעשות קורס מקיף ומעמיק בנושא הדפס. לא עוד סדנה של מספר שעות בתחום צר העוסק בביס קטן מעולם ההדפס האומנותי אלא משהו מעמיק . קורס המשלב מגוון אספקטים מעולם הדפוס הרחב.עבודה עם סטנסילים, הכנה ושימוש ב חותמות וכמובן הדפסי רשת ועוד. 

אז נרשמתי כבר לקורס שיתחיל בנובמבר. נלמד טכניקות שונות בהדפסה דרך לימוד יסודות העיצוב- קומפוזיציה, צבע, טקסטורה ופיתוח דימוי. נתמקד בלימוד טכניקות הדפסה שונות ונציג את תהליכי העבודה בהכנת בד / מצע מודפס. 

בתוכנית הקורס כתוב שכל מפגש נלמד ונתרגל שיטות עבודה שונות

• דפוס בעזרת סטנסיל (שבלונות)

• הדפסת חותמות מסורתית

• פיתוח ויצירה יחידת ריפיט (פטרן)

• עבודה עם פילר - ציור ידני על גבי הרשת

• פירוק דימוי שכבתי - הפרדת צבעים

• פוטוגרמה ועבודה עם רשת צילומית.

נשמע לי ממש מרתק ! והכי חשוב נלמד לשלב בין הטכניקות ולבחור בטכניקה המתאימה ביותר ליצירת העיצוב והאפקטים הרצויים.

האפשרויות הגלומות בידע זה למי שמתעניין - כמוני בעולם הטקסטיל ומיקס מדיה והתוספת החשובה בהעמקה בעולם ההדפסה האומנותי תפור עלי בול .האפשרות להדפיס על נייר וגם על בד הוא מושלם.

שמעתי שיש עוד מספר מקומות לקורס של יום שישי זה הזמן להתקשר ולהירשם

כל הפרטים כאן

אז נפגש?

מגדל דוד מוזיאון ירושלים משלב ישן עם חדש. חוויה מרגשת.

 מגדל דוד הוא שמה של המצודה הנמצאת על חומות ירושלים בסמוך לשער יפו אותה בנה הורדוס. המצודה שוכנת באחד המקומות הגבוהים בעיר העתיקה. אם ניתן היה לפרוס את מגדל דויד עד לבסיסו כמו שפורסים עוגת שכבות ענקית היינו מגיעים בשכבת הבסיס של "העוגה"  עד  לעת העתיקה - מתקופת בית ראשון 586 לפני הספירה. זהו  אוצר ארכיאולוגי מרגש הטומן בחובו  סיפור בן למעלה מ-4,000 שנות היסטוריה.

צילום ניסים לוי

מצודת מגדל דוד הייתה ונשארה שער מרכזי לירושלים זהו שער הכניסה ההיסטורי לעיר העתיקה המהווה סוג של קפסולת זמן, מקום שבו נפגשים עתיק וחדש, מזרח ומערב, היסטוריה וחדשנות, חוויה ויצירה.

מגדל דוד נפתח בשנת 1989 בתמיכת ראש העיר האגדי טדי קולק, כמוזיאון היסטורי לחקר תולדות ירושלים. ביוני 2023, לאחר פרויקט שפוץ ושדרוג נרחב, תהליך שנמשך מעל 10 שנות תיכנון וביצוע . בסוף התהליך נפתחו שעריו של מגדל דוד המחודש כמוזיאון ירושלים. 

השדרוג כלל את שימור המצודה העתיקה, שיפוץ הצריח של המגדל - סמלה האייקוני של ירושלים והיום לספורטיביים שבנינו ניתן לטפס במדרגות הלולייניות עד לצריח המגדל. 

הוקם ביתן כניסה חדש הכולל מתחם כניסה ומרכז מבקרים , חנות מוזיאון הכולל בית קפה מקסים בהנהלת קבוצת הרים בו מוגשים מאפים נהדרים קפה איכותי וגם ארוחות קלות המתכתבות עם סגנון האוכל בעיר העתיקה. נבנו מספר מעליות לשיפור הנגישות, וגולת הכותרת: תצוגת קבע חדשה בת 10 גלריות. המייצגים בגלריות משלבים  מוצגים אותנטיים שנמצאו בחפירות  עם סרטי מולטימדיה המוקרנים על קירות המבנה, מיצגים אינטראקטיביים בהם המבקרים " מדפדפים" בין התמונות/ המיקומים והסיפורים. השילוב הבריק בין הטכנולוגיה הדיגיטלית החדשנית לסיפור ההיסטורי הופכים את הביקור במוזיאון לחוויה יוצאת דופן.

הסיור במצודה מתחיל בגלריה הראשונה בה פוגש המבקר סרטון בן 3 דקות המתאר את הרצף ההיסטורי של 4,000 שנות ירושלים . בהומור ובחן רב יוצר הסרט אלכס וולמן מנגיש את הסיפור ההיסטורי ויוצר "הכנה" למבקר לפני הצלילה למאורעות עצמם סוג של סדר כרונולוגי של אירועים בלוח השנים ההיסטורי.

בכל פינה במוזיאון מודגש הקשר כחוט השני בן ישן לחדש . " במוזיאון זה להבדיל ממוזיאונים אחרים מומלץ לגעת ולהתנסות " מספרת האוצרת הראשית של המוזיאון.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

אחד החללים המרכזיים במוזיאון מוקדש לדגם ההיסטורי של ירושלים מעשי ידי סטפן אילש, כורך ספרים קתולי שחי בעיר בין השנים 1864–1876. הדגם הינו סוג של מפת תבליט נבנה מעץ ומצופה באבץ, ומתאר את השטח הרבוע שבין הר הזיתים במזרח (בין עין רוגל בדרום למוזיאון רוקפלר בצפון) למגרש הרוסים במערב. הדגם בנוי באופן מפורט ביותר, כאשר מופיעים בו בדייקנות רבה לא רק מבני העיר העיקריים אלא כל בתי העיר בדיוק, על מאפייניהם המיוחדים.

צילום ניסים לוי

בתחילת המאה ה 20 עקבותיו של הדגם נעלמו בג'נבה. לאחר מספר שנות תחקיר בלשי ממש החוקר מוטי יאיר נמצא הגדם מפורק העלית גג הספרייה האוניברסיטאית בעיר. הדגם הוחזר לירושלים ב-1985, שופץ והיום מוצג במוזיאון

בשמונה גלריות מוצגות תערוכות קבע היסטוריות ושתי גלריות מוקדשות לתערוכות מתחלפות.  

התערוכה ‘מצד שני’, שנפתחה בימים אלה מציגה עבודות פיסול מרשימות ועבודת וידאוארט של האמן הישראלי הבינלאומי צדוק בן־דוד, מהאמנים הישראלים המצליחים בעולם. חלק מהעבודות הן יצירות מותאמות אתר שנוצרו במיוחד למצודה ואחרות הוצגו בעבר בעולם ומוצגות לראשונה בישראל בתערוכה.

צדוק בן דוד צילום ניסים לוי

החוט המקשר בין היצירות שהוא מרכז החוויה האומנותית של בן דויד הוא האדם. באולם הכניסה פוגש הצופה את העבודה מעבר לחצות – במרכז חדר חשוך ניצב כדור ענק הנראה תלת מימדי  שעליו מצוירים אלפי פרפרים וחרקים מיניאטוריים, כשכל פרט בה צבוע בקפידה בצבעים זוהרים ובהירים. רק אם מתקרבים ממש קרוב רואים שמדובר בעצם בבני אדם שהם המרכז להם יש כנפיים של פרפר. צידו השני של המיצג מגלה את הפנים האמיתיות של האדם. כל הצד האחורי הוא תמונה של אלפי חרקים שאין בינם לבין פרפרים יפים דבר וחצי דבר – הפרשנות בעיני המתבונן.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

עבודה מרגשת במיוחד אשליית התלת־מימד מפעימה. וההבדל הדק בן העולם הצבעוני האופטימי והיפה והלבן שמתחלף בשנייה בצד השני של היצירה יוצר הרגשת אי נוחות מסוימת, חשש ורתיעה.

מחוץ למבנה מייצג  - ברושים / פאת השדה, שנבנה במיוחד למיקום זה של המוזיאון מדגים את עונות השנה או ההתפתחות משתיל לעץ בוגר . אם מתקרבים ומחדדים את המבט רואים שגם כאן כל הענפים של הברושים בנויים מדמויות של בני אדם. מכאן אפשר לעוף בפרושים למיצג המתכתב עם ימינו הקשים כדי לגדול ולהיות כעצים מושרשים באדמה חייבים להיות מלוכדים.

צילום ניסים לוי

ביקור במגדל דויד מוזיאון ירושלים הינה חוויה מיוחדת תחושה חזקה של היסטוריה בכל פינה, כאילו כל אבן בקיר יכולה לספר לנו סיפור משלה. עצב ההליכה בין החללים ועד העלייה למרפסת התצפית המרהיבה – ממליצה מאוד להגיע בשעות בין ערביים, רגע לפני השקיעה כשממזרח הירח עולה וקרני השמש האחרונות פוגעות בכיפת הסלע וממערב העיר ירושלים פרוסה.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

שעות פתיחת המוזיאון

א' - 20:00-12:00

ב'-ה' + שבת - 17:00-9:00

ו' - 15:00-9:00

הקופות פתוחות עד שעה לפני הסגירה

"עד שהמוות יפגיש בנינו" הצגה בתיאטרון באר שבע

 קומדיית מסע מצחיקה-עצובה על החיים שאחרי המוות ועל כוחה של אהבה.

בימינו מאוד לא קל לעשות תרבות / תיאטרון ובמיוחד קשה ליצור קומדיה ובמיוחד על נושא של מוות

אבי (אביגיל) היא אלמנה צעירה מידי, עוד לא בת ארבעים. ביום השנה למותו של ניר בעלה, היא פוגשת את תומר, חברו הטוב, דרכו היא מגלה שבעלה השאיר לה צוואה מיוחדת.

צילום ניסים לוי

דפנה זילברג מחברת ובימאית  ההצגה כותבת מתוך החוויה האישית מאוד שלה את המחזה הרגיש והעוצמתי הזה. היא מספרת : "הרעיון למחזה נולד בעצם כשנבו בעלי (נבו זיו כתב ידיעות אחרונות), עוד היה בחיים, אבל במצב שכבר ידענו שזה רק עניין של זמן. מעבר להיותנו זוג, גם יצרנו ועבדנו יחד, נבו אמר שהוא רוצה שנכתוב מחזה על גבר גוסס מסרטן שיוצא לחפש לאשתו אהבה חדשה. בלעתי רוק ובמקום לבכות, אמרתי – "זה רעיון מעולה" והתחלנו לפתח אותו יחד." לצערם נבו לא הספיק לכתוב עם דפנה את המחזה הסרטן הכריע אותו קודם בגיל 43 בלבד. את ההצגה כתבה זילברג עם חברתה הטובה, נועה לזר-קינן,  שהכירה היטב את בעלה נבו.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

המחזה מדבר על ההתמודדות המשפחתית עם לכתו של נבו. הגיבור החסר במחזה נקרא ניר, טרם מותו מצא עבורה שלושה גברים פוטנציאליים בניסיון לדאוג לאשתו אביגיל אהבה חדשה ביום שאחרי לכתו. אביגיל מסרבת. היא מתמודדת עם צערה, עם אמו של ניר שמלאה בכוונות טובות אך חונקת אותה, מתמודדת עם חובות שהולכים ונערמים ועם הפחדים של נועם, בנה בן ה-0 . ממש אין לה ראש ולא זמן לדייטים עכשיו. אבל הגעגועים לבעלה מכריעים אותה והיא מתחילה לצאת עם הבחורים רק כדי להתקרב באמצעותם אל בעלה המנוח. כדרכם של דייטים, מוצאת עצמה אביגיל במקומות לא צפויים, ומתמודדת לראשונה עם האבל על בעלה ועם השאלה איך אפשר למלא מחדש את החור בלב.

צילום ניסים לוי

צילום ניסים לוי

ההצגה עשויה ברגישות רבה ומלאה בהומור עצמי ויופי. נוכחותו של הבעל החסר על ידי השמעת קטעי הודעות מוקלטות שלו מהעבר מצמררת ומוסיפה מאוד לנוכחות החיה של המת .

שאפו לתיאטרון באר שבע על הפקת מחזה אמיצה טיפול בנושא לא פשוט בתקופה מורכבת כל כך. הרי בשביל זה בדיוק קיימת אומנות

ממליצה מאוד להגיע לבאר שבע לצפות בהצגה

יוצרים:

מחזה מאת: נועה לזר קינן בשיתוף עם דפנה זילברג, עפ״י רעיון מאת נבו זיו

דרמטורגיה: שחר פנקס

בימוי: דפנה זילברג

עיצוב תפאורה: ניב מנור

עיצוב תלבושות: ארנה ברנט שמעוני

מוזיקה: כנען לבקוביץ

עיצוב תאורה: קרן גרנק

עיצוב תנועה: אריאל נ. וולף

ע. במאית: רותי גפן

 בהשתתפות: שירה נאור, דורון בן דוד, דורית לב ארי, רון ביטרמן, אורן כהן, איתי ארד / אבישי לוי

חוויה בבירה – פסטיבל חוצות היוצר 2024

 הפסטיבל הבינלאומי חוצות היוצר מציע חוויה יוצאת דופן בבירה ירושלים. למרות הכול הפסטיבל מתקיים זו השנה ה 48 במיקומו המושלם כתמיד. במתחם חוצות היוצר בבריכת הסולטן, אל מול מגדל דוד ולמרגלות חומות העיר העתיקה והיפה. גם השנה הגענו ליהנות מהחוויה הכי ישראלית. 

ירושלים של זהב צילום איריס לוי

שפע הופעות חיות תצוגות אמנים ישראלים והאווירה הירושלמית המיוחדת. השנה משתתפים אומנים ואמנים רבים מישראל המציגים את יצירותיהם בלמעלה מ-80 דוכנים, הכוללים את מיטב עבודות של מגוון אמנים ישראלים מדרום ועד צפון: ציור, קרמיקה, צורפות ותכשיטים, אריגה וטקסטיל, יודאיקה, צעצועים, אומנות בטכניקות מעורבות, עבודות עץ ועוד.

מארגני הפסטיבל שמו לעצמם משימה לשלב כמה שיותר אומנים מאזורי העימות בצפון ובדרום

באופן יוצא דופן השנה שולב בינות לדוכני האומנות מסלול חווייתי הכולל מייצגים ויזואליים דיגיטליים שנוצרו בטכנולוגיות מתקדמות (מסכי LED, הקרנות דיגיטליות, אשליות תלת-ממד וכלי בינה מלאכותית) שהפכו את החלל הפתוח לפארק חוויות חדשני ולא שגרתי המטשטש את הגבולות בין מציאות לדמיון.

צילום איריס לוי

כמובן אין מסיבה ראויה / פסטיבל שווה בלי מתחם קולינרי ראוי, גם בפסטיבל השנה מיטב מסעדות ירושלים בניצוחם של שפים מובילים הציבו דוכנים בהם מוגשות מנות משובחות. מעורב ירושלמי במספר וורסיות, מנות אסייתיות שוות , סלטים למיניהם וכמובן גם פיצה, פסטה ומתוקים שווים. במרכזו של המתחם הקולינרי מוצב בר ענק המציע בירה יין ומשקאות קלים אחרים.

אין על מעורב ירושלמי צילום איריס לוי

באן במילוי בשר מפורק - טעים ! צילום איריס לוי

במתחם הפסטיבל מתקיימות גם הופעות של אומני רחוב, אקרובטים , זמרים וגם רקדנים. שווה לבקר בבית הקפה " קפה תו" המנוהל על ידי אור שוקרון הקונדיטורית הנהדרת משדרות. אור מגישה במקום מאפים נהדרים . פעמיים בערב מתקיימות במקום הופעות בנות כשעה - הקהל מוזמן.

בנוסף למתחם האומנות והקולינריה כמדי שנה מתקיימות הופעות חיות נהדרות  של טובי המוזיקאים בארץ לחיזוק הרוח - בסימן "מוכרחים להמשיך לנגן"!

אנחנו היינו בערב בו הופיעו רמי וריטה בהופעה מרגשת במיוחד.

הופעות מתקיימות מדי ערב

על  הבמה המרכזית בבריכת הסולטן מדי ערב החל מהשעה 21:00 (ובמוצ"ש בשעה 22:00)

17.8 - החברים של נטשה - 22:00

18.8 - שרית חדד \ טיפקס (שני אירועים נפרדים) - 21:00

19.8 - אושר כהן - 21:00

20.8 - הודיה מארחת את שרק - 21:00

21.8 - יהודה פוליקר ותיסלם - 21:00

22.8 - שלומי שבת \ הפרויקט של רביבו (שני אירועים נפרדים) - 21:00

24.8 - דני סנדרסון \ התקווה 6 (שני אירועים נפרדים) - 22:00

- איתי לוי \ נסרין (שני אירועים נפרדים) - 21:00 25.8

ועוד לא אמרנו מילה על האוויר הקריר והצלול הסובב את המתחם והמראה יוצא הדופן של חומות ירושלים המוארות . צאו לבקר בירושלים – מומלץ !!

אם כבר עלים לירושלים מאוד ממליצה לבקר גם במוזאון האינפיניטי - חוויה נהדרת לכול המשפחה. אור צליל וצבע מוזאון שבו מותר ואפילו מאוד מומלץ לגעת.