"אדון ענני" הוא סיפור רך ועדין (כמו ענן), המשתמש בעולם הטבע המוכר והקרוב כדי לגעת בעולם הרגש העמוק – הבחירה בין ה"אני" ל"אנחנו", ובמיוחד תפקידו של כל אחד בעולם.
לגיבור הספר, אדון ענני, יש חלום גדול מאוד: הוא רוצה להיות הענן הכי גדול בעולם, גדול יותר מכולם. כדי להגשים את החלום הזה, עליו לצבור בתוכו עוד ועוד טיפות גשם. אך פעולה זו מעמידה אותו בפני דילמה קשה: האם לשמור את הטיפות בתוכו כדי להמשיך לגדול ולהרשים, או לשחרר אותן כדי שימלאו את תפקידן בטבע – להשקות את האדמה, להצמיח פרחים ולשמח את העולם? אכן התלבטות קשה. הספר מלווה את אדון ענני בהתלבטות שלו, עד לקבלת ההחלטה הסופית.
הסיפור התמים הוא שער לשיח וחשיבה עם הילד על נושאים חשובים במיוחד:
נתינה מול אנוכיות (אני מול הכלל): המקום שבו נתינה ושחרור (של טיפות, של כוח) עשויים להיות חשובים יותר מהסיפוק העצמי, וכי הסיפוק הגדול ביותר מגיע לעיתים דווקא כשעוזרים לאחרים למלא את תפקידם.
החיבור לטבע ולסביבה: דרך העלילה הילד נהנה ולומד בצורה חווייתית על שימושי המים, חשיבות הגשם ותפקידו במחזור החיים בטבע.
אחד הרכיבים הבולטים שהופך את "אדון ענני" לספר שובה לב הוא האיור שלו. האיורים מתאפיינים בסגנון רך וצבעוני, המשלים בצורה יפה את הטקסט. המאייר עוזי בנימין השכיל להעניק לאדון ענני אישיות כובשת דרך הבעות פנים מלאות רגש, ודרך שינויי הגוון והגודל המרהיבים שלו – מהרגעים שבהם הוא לבן ואוורירי ועד כשהוא הופך לאפור, כבד ומלא בטיפות. הוויזואליה הזו הופכת את דמותו של הענן למוחשית ומובנת מאוד.
ובאופן אישי, חוויית ההקראה של "אדון ענני" הייתה תענוג. השפה הזורמת והמקצבית מהנה ומלמדת. נהניתי להקריא לתום שלי את הספר. בטוחה שנחזור אליו לא פעם בשבועות הקרובים.
ספר מאת :אוריה קרייסברג
איורים עוזי בנימין
