יום ראשון, 7 ביולי 2024

תערוכה חדשה " אלכימיה" בגלריה לוטן

 עולם האומנות עבר בעשורים האחרונים שינויים רבים. אחד האהובים עלי הוא האפשרות לשלב חומרים שונים מתחומים שונים ביצירת אומנות אחת – מדיה מעורבת או  באנגלית Mixed media . השילוב בין בד לנייר צבע מים למשחת עיצוב ועוד פתח בפני האומנים אין סוף של דרכי ביטוי חדשות ומעניינות. עם שחרור המוסכמות עבר בשימוש בחומרים "רגילים וקונבנציונליים " מגיע גם השחרור להביע  תכנים אישיים וחופש ביטוי האומנותי רחב יותר .

אין כמו יפו צילום ניסים לוי

תערוכת אלכימיה המוצגת בימים אלו בגלריית לוטן ביפו הינה דוגמה נהדרת לשילוב חומרים שונים ועוצמה של אמירה ישירה וחדה . ביטוי האלכימיה בעיני רוחם של האומנים המתבטא בשילוב בין טבע, קסם, מיסטיקה, דת בהתייחס לתקופה המורכבת בה אנחנו חיים. האומנים עוסקים  בשאלת התקווה , מחפשים את האור מבעד לחושך באמצעות צילום, רישום, ציור ופיסול.

סמטת מזל אריה ביפו צילום ניסים לוי
פגשתי בתערוכה אומניות בגילאים שונים ( הצעירה שבהן בת17) המביאות באומץ רב את דעותיהן החדות על מקומן ביקום בראי התקופה.

אסיה הלן כהן – צעירה בת 17 מעט מופנמת אבל על בד הציור היא מתפרצת בכל הכוח בציורים מטלטלים רבי עוצמה ואמירה.

אסיה הלן כהן צילום ניסים לוי

ציור של אסיה הלן כהן צילום ניסים לוי

רעות הראל – אומנית בעלת  ניסיון מביעה בציורה נשיות מתפרצת תוך שימוש באייקונים תרבותיים כמו מדורה המחדדים את האמירה הצבעונית והתוססת אותה היא רוצה להביע.

ציור של רעות הראל צילום ניסים לוי
ראות הראל צילום ניסים לוי
אוצרת התערוכה היא אורלי דביר - אומנית מוכשרת בזכות עצמה וגם  מנהלת את גלריה לוטן ביד רמה בגלריה מתקיימות תערוכות המציעות עבודות של מגוון אומנים.

רשימת אמנים מציגים:

רעות הראל, שרון כוך, ספי בולטר , אודי גנס, לי נרובאי לנגר,

חיה פרידמן, חדוה איילת בר, מרים שטרמן, אלינור זערור

שלו, אסיה כהן, טל ג׳משי, קרן וינשטין, מייקל אביב, יהודית

ברזני, רפאל אשכנזי, אדר גאולה, ליז קפילוטו

גלריית לוטן

כתובת: סמטת מזל אריה 16, יפו העתיקה

בין השעות: ימים א – ה, בין השעות: 10:00 – 16:00, יום ו: 9:00

0584999974 מספר טלפון 

יום שני, 1 ביולי 2024

אמת עירומה - מחול חברתי הפוגע בדיוק בבטן

 אומר בכנות עד השנים האחרונות עולם המחול לא היה קרוב לליבי. נראה שפשוט לא הזדמן לי להיחשף לאומנות מיוחדת זו. בעבר תחום זה נתפס אצלי כאומנות מורכבת, שאני ממש לא מבינה אותה. אבל בשנים האחרונות הדברים השתנו, בדומה לשאלה הנצחית בעניין טעימת יין. עבורי אין צורך לנתח ריחות, צבעים ועוד או כל מיני  מדדים מסובכים. השאלה הקובעת בשבילי היא טעים לא טעים. לי היין. כך גם במחול ובמיוחד בריקוד מודרני – לא מחפשת את הפרשנות את הצעדים את הנפות הגוף ואת המסגרת אלא בוחנת – אהבתי לא אהבתי – התרגשתי או לא התרגשתי.

לאחרונה הוזמנו לצפות במופע  "אמת עירומה" בפתח המופע הסביר יניב הופמן הכוריאוגרף כי המופע הוא מחול חברתי. מהו מחול חברתי שאלתי את עצמי ? במה הוא שונה ממופע מחול אחר? אז  מחול חברתי הינה פעילות של המשתתפים בשמחות , בחגיגות , בנשפים , ובמפגשים חברתיים . מטרתו היא בידור , הנאה ויצירת קשרים חברתיים . המחול החברתי הוא תופעה עתיקת יומין , הנמשכת גם כיום ונפוצה בעולם כולו . במחול החברתי נכללים  ריקודי עמים ומחולות של קבוצות לאומיות או אתניות.

יניב הופמן כוריאוגרף המופע צילם ניסים לוי

מצוידת באינפורמציה הזו צפיתי במופע המרגש מופע מחול חברתי שנוצר בתקופת הקיטוב החברתי בישראל, ששינה את נושאו  לאחר השבת השחורה ב 7.10 . דרך תנועה, מוזיקה עם המון רגש ועוצמה שואל יניב הופמן שאלות קשות שלא נותנות מנוח שכולנו מתחבטים בהן ואולי גם רוצים לברוח מהן על הזמן לפני, במהלך ועל היום שאחרי.

באולם קטן במרכז שלם למחול ירושלים בו הישיבה ממש קרובה לרחבת הריקוד הצופים כמעט נוגעים ברקדנים מה שמחזק את התחושה המטלטלת העוברת מהרקדנים לקהל.

צילם ניסים לוי

צילם ניסים לוי

הצופים נלקחים ביד בוטחת למסע בו הופמן בוחן את "ה ביחד" של מדינת ישראל שלפני האסון. המעבר ליום שאחרי 7.10 הינו חד וכואב. תמונות של חטיפה , פחד ורצח מוצגות באופן ברור ללא צורך בפרשנות נוספת. דימויים של רכבת שנוסעת לשום מקום האם זה דימוי למדינה שלנו שנוסעת ללא קטר או שזה דימוי המתכתב עם זוועות השואה .

צילם ניסים לוי

צילם ניסים לוי

אלמנט חזק מאוד השזור לאורך כל המופע הינן קוביות בטון המסתובבות על הבמה, לכל אחד הן מאזכרות דבר אחר. קברים של הנרצחים ?  אנשים שאינם? חטופים שלא הוחזרו? אולי זה בכלל הקבר של התמימות שהייתה לנו שאנחנו בטוחים בארצנו.

צילם ניסים לוי

התרגשתי עד דמעות במופע. חשתי ממש בור גדול בבטן, מלא כאב, עצב ושאלות שאין להן תשובות ובראשן – האם מחר עוד תזרח השמש?

ניהול אומנותי וכוריאוגרפיה: יניב הופמן // ליווי אמנותי : דורית הופמן

ניהול הפקה: הילה חדד  // מעצבת תלבושות :  ללי בן פורת

רקדנים משתתפים:  מעיין ברגר, תום זוהר,  ניצן נעים, תום אקשטיין, ירין יוסף

מאיה סגל, אריאל בהלקר, טל מלמן, שקד תורג'מן, הודיה מירו, נוי אוחנה

אלכס סקקון, שרון פיינרו.

יום ראשון, 23 ביוני 2024

תערוכת צלם הדברים - אלבום דרום

 

תערוכת צלם הדברים - אלבום דרום  הינה תערוכה קבוצתית מטלטלת שנפתחה בימים אלה במוזיאון פתח תקווה לאמנות.

"אלבום דרום הינו פרויקט צילומי שתחיל בפייסבוק בקטנה "מספרת  פרופ' דנה אריאלי, חוקרת והיסטוריונית העוסקת בתרבות זיכרון ובטראומה יוזמת הפרויקט." פרויקט שהלך וגדל וקיבל כוח ותנופה עצמית משלו". " הייתי בנסיעת עבודה בגרמניה ב 7.10 וכמו ישראלים רבים למשך חמישה ימים לא הצלחתי לחזור לארץ. ב 8.10 כבר היה ברור לכולם שקרה כאן משהו ענק והיה לי צורך להתחיל להגיב"." החלטתי שמדי יום אשתף פוסט של צלם או צלמת המתמקד בנגב המערבי. הפוסט הראשון הועלה ב-20 באוקטובר 2023, וכך במשך יותר ממאה ימים. מקצת הצלמות והצלמים השותפים באלבום הם יוצרים בעלי שם עולמי, וחלקם חובבים. עבודות הצילום שנאספו התגבשו לספר בהוצאת ידיעות ספרים .


התערוכה רחבת היקף מציג בעיין רגישה ומדומעת חלק מאירועי  השבעה באוקטובר 2023 מזוויות שונות תוך מתן מבט היסטורי בשילוב תמונות מראשית ההתיישבות בעוטף עזה בעבודות של צלמות וצלמים שחיו , נגעו ואהבו בנגב המערבי ויצרו בו הָחֵל בשנות ה-50 של המאה ה-20 ועד היום.



בתערוכה צֶלם הדברים: אלבום דרום, מציגים 107 צלמות וצלמים עבודות צילום במגוון אופני צילום – צילום אמנותי, מבוים, עיתונאי ותיעודי, לצד כמה עבודות וידיאו. את התערוכה  אצרו ברגישות רבה במשותף פרופ' אריאלי וד"ר אירנה גורדון.

פרופ' אריאלי וד"ר אירנה גורדון צילום איריס לוי
הסיור בתערוכה אינו נותן מנוח. התמונות חזקות ומרגשות, מדגימות את היופי שהיה האהבה למקום מול ההרס והחורבן הינן הופכות את הבטן. לצד זה ניתן לראות את אחוות האנשים , המשפחתיות המרגשת ואת ההתגייסות של החיילים ולצידם המתנדבים.




בתערוכה וביתר דגש בספר שנלווה אליה ניתן להכיר מעט את הצלם , להבין את נקודת המבט שלו בעת צילום התמונה.

הצלמת שצילמת את ההלוויה קורעת הלב של 5 בני משפחה אחת מנחל עוז

לצד תערוכת אלבום הדרום מתקיימות במוזאון פתח תיקווה עוד 5 תערוכות יחיד חדשות: תערוכתו של צבי טולקובסקי מציבה מערך אנרכי של ציור, רישום, קולאז', אסמבלאז' וספרי-אמן. מור אפגין מציג את לימבו – אזור-סף אפוקליפטי של מציאות לא ודאית. דורון וולף מציג ציור ריאליסטי המעלה שאלות על נצחיות ומקוריות. תערוכתה של להלי פרילינג, הנפרשׂת על פני שני חללים, מזמינה את הצופה למסיבת אבל. ומיכל שכנאי בוחנת את התרבות הקיבוצית שבה צמחה בתערוכה רבת-מדיומים.


המיצג של להלי פרילינג

מוזאון פתח תיקווה לאומנות הוקם ביוזמת דוד בן-גוריון אתר הנצחה – בית יד לבנים הראשון בארץ וכמרכז של אמנות ותרבות.

המוזיאון הינו במה רב-תחומית דינמית, המוקדשת לאמנות עכשווית במגוון מופעיה, ישראלית ובינלאומית, ולחיבורים בינה לבין תחומים כמוזיקה, קראפט, עיצוב, תרבות רחוב, קולנוע, אדריכלות, מחול, מדע ופילוסופיה. מתוך אמונה שאמנות בת-זמננו היא מנוע לשינוי. המוזאון  מחובר לקהילה ולנוף העירוני המיידי תוך סיימת דגש  לעובדה כי אמנות חיונית היום יותר מתמיד לביסוס ערכים אורבניים-קהילתיים לצד ערכים אוניברסליים, ולקידום הבנה ופרשנות של העבר ומתן משמעות לקיום בהווה בדרך אל העתיד.

התערוכה צלם הדברים – אלבום נגב תוצג עד 24.12.2024

מוזיאון פתח תקווה לאמנות רח' ארלוזורוב 30, פתח תקווה

ב', ד', שישי ושבת 14:00-10:00

ה' 20:00-16:00

קבוצות מאורגנות מוזמנות בכל ימות השבוע, בתיאום מראש בלבד

www.petachtikvamuseum.com

 

 

יום ראשון, 9 ביוני 2024

מוסיקה עם קסם על ים כנרת

 מוסיקה על ים כנרת 

בימים אלה בהם כולנו זקוקים להפוגה מהמציאות האינטנסיבית נומר הלא נורמלית המורכבת בה אנחנו חיים , אין כמו קונצרט על ימה של כינרת כדי לרומם את הרוח.

 כשמונטוורדי פוגש את מרסדס סוסה במגדלה על חוף הכנרת זו הפתיחה החגיגית המתאימה לקיץ המוזיקלי

מאיה עמיר, מצו סופרן בינלאומית המתמחה בביצוע מודע היסטורית של מוסיקה מתקופת

הבארוק והמנהלת האומנותית, יחד עם אנסמבל ברקודה - קולקטיב הבארוק הישראלי:

 עמית טיפנברון, ויולה דה גמבה, איל לבר, גיטרה קלאסית וגיטרה בארוק, נדב עובדיה

פסלתריון וכלי הקשה, יובילו למפגש מוסיקלי מיוחד בין מונטוורדי למרסדס סוסה בכנרת.

עמיר, זמרת מצו סופרן בינלאומית – מושא התשוקה שלה. ברסיטלים ברחבי העולם, מרבה

לשלב מוסיקה מקורית בשפה העברית ומוסיקת עולם מגוונת. בשנת 2022 הוציאה מאיה

אלבום מוזיקה ישראלית מקורית ומוזיקת עולם, ״לילה על המים״, שאמה, אביבה עמיר,

כתבה והלחינה.

המפגש בינהן משלב בין מוזיקה ישראלית מקורית, מוזיקת בארוק ושירי עם ספרדיים.

אביבה, צאצאית למגורשי ספרד אשר נדדו לאלג׳יריה, מצרים ולבסוף השתקעו בצפת

ובטבריה נחשפה בילדותה למוסיקה ערבית קלאסית דרך שירתה הנפלאה של אמה, כך

נולדו ונטמעו בלחניה שילובים של אלמנטים ממוזיקה ערבית, מוזיקה ישראלית של חברה

מתהווה ומגוונת, ומפיוטים ושירים בלאדינו. כך יצרה אביבה חיבורים מרתקים ומלאי רגישות

בין טקסטים, מקצבים ולחנים. חיבורים אלה כבר היו טבעיים יותר אצל מאיה עמיר, המביאה

למופע את יכולותיה הקוליות המגוונות, מעמיקה את השפעת מוסיקת הבארוק, ומחבקת

בשיריה את נופי עיר הולדתה, טבריה ומסעותיה והופעותיה בארץ וברחבי אירופה.



הקונצרט יתקיים ביום שישי, 28.6, בשעה  16:30, במרכז הרוחני במגדלה

מחיר כרטיס: 80 ₪ מחיר גמלאי: 60 ₪.  

מחיר מיוחד למפונים ולאורחי המלון :50 ₪.

לתככנית הקונצרטים השנתית ולהזמנת כרטיסים:  מלון מגדלה  או בטלפון: 052-3784586

יום שלישי, 6 בפברואר 2024

שובר/ת שוויון – תערוכה חדשה במוזיאון העיצוב חולון

 מוזיאון העיצוב בחולון מאוד קרוב לליבי. בשנים האחרונות לא פספסתי שום תערוכה בו. כל התערוכות המוצגות במוזיאון מביאות קול רענן וחדשני שהיה מאוד חסר בפני התרבות העיצוב והאסתטיקה בארץ. קול אמיץ וישר שלא עושה הנחות לעצמו וגם למבקרים בו.

בתקופה הכאוטית בה אנחנו חיים בארבעת החודשים האחרונים מי יכול לחשוב על עיצוב למרות שלאומנות יש דרך וחלק חשוב בעיבוד , הפנמה והתמודדות עם מראות ותחושות קשות. 

צילום איריס לוי
בימים אלו נפתחה במוזיאון תערוכה מעניינת ומיוחדת העוסקת בנושא רגיש ונפיץ – עיצוב בתודעה מגדרית. במפגש הפתיחה של התערוכה אמרה האוצרת הראשית של התערוכה מיה דבש כי "התמזל מזלנו" שזו התערוכה שאנחנו פותחים בתקופה זו. העבודה על התערוכה התחילה חודשים רבים לפני ה 7.10.23 אך יצא שהיא המתאימה ביותר להיות מוצגת במוזיאון עכשיו. אם היינו עובדים על תערוכת "הנשף" או התערוכה העוסקת בתזונה ואוכל – לא היינו פותחים אותה כלל.

צילום איריס לוי
תערוכת שובר/ת שוויון הינה תערוכה ראשונה מסוגה בארץ ואולי אף בעולם הבוחנת לעומק את התפקיד של העיצוב ביצירת תודעה מגדרית. המחשבה והבדיקה של מה קודם למה – האם אנחנו מעצבים מוצר לפי מגדר או שהתודעה המגדרית שלנו גורמת לנו לעצב / לקבל עיצובים שהם מגדריים. לדוגמה – הסמלילים הקטנים התלויים על דלתות חדרי השירותים הציבוריים זועקים מגדריות – האם כל הנשים לובשות שמלה ? מדוע תמרורי הכביש הדמות המופיעה היא של גבר ולא של אישה ואם כבר יש דמות של אישה הינה בהקשר של אימהות / ילדים וכדומה.
גם לגבר שמתחתן מגיע טקס חינה מסורתי - צילום איריס לוי

את התערוכה אצרו יחד מיה דבש, עדי המר יעקובי ורונה זינגר  הן מספרות כי תהליך העבודה על התערוכה לקח כשנתיים. הן חשות שהחודשים האחרונים הבהירו להן כמה במיוחד היום התערוכה רלוונטית ומה מידת חשיבותה לשיח המקומי . כמה העיצוב  הוא שחקן מפתח כדי ליצר לנו חברה שוויונית, בריאה וטובה יותר.


אוצרות התערוכה מיה דבש, עדי המר יעקובי ורונה זינגר צילום איריס לוי

ההצלחה של התערוכה לדעתי היא העובדה שהתערוכה לא מסתפקת בהצגת הבעיה אלא גם מציגה סוג של דרך שתביא לשינוי – מציגה את כוחו של העיצוב לעודד שוויון . דרך עיצוב חכם ניתן לפעול לשינוי דרכי חשיבה לגרום לפירוק  דפוסים מקובלים וליצור דרך ראייה אחרת , נקייה יותר מסטראוטיפים שתחזק את הזהות המגדרית שלנו.

צילום איריס לוי


צילום איריס לוי
בתערוכה מעל ל 120 מייצגים , עבודות מתחומי אומנות שונים שהגיעו מהארץ וגם מהעולם שתפקידם לעורר חשיבה, להרגיז ואף לפתוח שיח על זהות מגדרית.
נגיע במבנה המשפחתי במגזרים שונים - צילום איריס לוי

התערוכה אינה ססגונית וצבעונית כמו תערוכות עבר שהוצגו במוזאון. אני מאוד ממליצה להגיע לביקור שיכלול סיור מודרך כדי לרדת לעומקם של המייצגים ולאפשר למחשבה שלנו להיפתח למסלולי חשיבה חדשים.

מהו יופי נשי צילום איריס לוי
מיצגי מולטימדיה כחלק מהתערוכה צילום איריס לוי
התערוכה מומלצת גם לביקור ילדים ובמיוחד לבני נוער בליווי כדי להנגיש להם את התכנים. המעבדה של המוזיאון מוקדשת בתערוכה זו להגשת הנושא המורכב לילדות וילדים בה מוצגת ספריה ייחודית – "ספרות שווה" ספרים המדברים לילדות וילדים בשפה שווה. ועוד המקום מזמין את הצעירים ללמוד בדרך ההתנסות הכיפית לשחק, לדמיין וכמובן לחלום תוך חשיבה מי הם רוצים להיות. מעודדים את הילדים למצוא את הזהות האישית שלהם משוחררים מתבניות נוקשות של מכנסים וחצאית / של ורוד וכחול.
ספרים ללא מגדר צילום איריס לוי

במעבדה מומלץ לבכר עם הילדים והילדות הצעירים צילום איריס לוי
רגע לפני שאתם עוזבים את התערוכה מאוד ממליצה לכם להיכנס לשירותים ( גם אם אין לכם צורך טבעי להיכנס לשם ....) האוצר יובל סער הקים מייצג מעניין מאוד בחדרון האינטימי הזה. ובמקביל ממליצה לכם גם לדמיין שאולי בזכות השינויים על נושא המגדר שאנחנו מייחלים להם בעתיד לא ישתרך לו תור קבוע בכניסה לשרותי הנשים ובזה של הגברים תמיד פנוי כל זה היה קורה אם התיכנון היה מותאם ליחס לצורך הפיזיולוגי השונה של המינים.

חדר השירותים של ... הגברים - צילום איריס לוי
האמת אם חושבים על זה לעיצוב עצמו יש גם חלק בקיבוע תבניות תפיסתיות וסטראוטיפים ומצד שני הוא גם יכול להיות חלק מרכזי מהפתרון של שבירת הטאבו הגמשת המסגרות והסרת מחסומים .

נהניתי מאוד מהסיור בתערוכה . נשארתי עם הרבה מחשבות ונקודות הסתכלות אחרות על כלים , מודעות וכלל סביבת היום יום שלי אחרי התערוכה. ממליצה!!

מוזיאון העיצוב חולון – גולדה מאיר 9 חולון התערוכה תוצג עד 29. ביוני 2024

 

יום רביעי, 10 בינואר 2024

תה אטרון - בהיכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון - העונה הכי ישראלית שיש

 

כמו כל שיח היום שניפתח במילים " בימים אלה" גם שיתוף זה של מעט אסקפיזם אפתח בימים אלה. בימים אלה שאנחנו צמאים לטיפה של מנוחה לנפש, רגיעה ומעט חוש הומור – התאטרון הוא מפלט מצוין . ישיבה באולם גדול ומפואר כמעט מרגישים ביקום מקביל בו מתנתקים לשעה וחצי מקסימום מהיום יום שלנו.

יצאנו להירגע וגם לצחוק מעט בהיכל התרבות מאיר ניצן בראשון לציון ונהנינו מאוד

צילום אבי קקון

היכל התרבות מאיר ניצן ראשון לציון בעונת מנויים חדשה בסימן "העונה הכי ישראלית שיש" גאה לפתוח את סדרת: תה – אטרון מנוי ייחודי הכולל 4 הצגות בשעות אחה"צ, הנותן מענה לקהל מבוגר כבילוי בשעה נוחה במהלכה ייהנו ממפגש חברתי, כיבוד, עוגיות, שיח מקדים והצגה.

טלי צ'רנר, לימור גולדשטיין, הילה סורג'ון פישר, מיטל נוטיק        צילום אלי קקון



שילוב מעניין זה מעניק חוויה נרחבת לצופה . האפשרות להכיר את תהליך היצירה ולגעת באזורים שהיו נסתרים לצופה .

ההצגה הראשונה בסדרה הייתה  "בין קודש לחולון"

"בין קודש לחולון" קומדיה ישראלית חדשה מאת דניאל לפין בבימויו של אילן רונן ובהשתתפות אבי קושניר, לימור גולדשטיין, הילה סורג'ון- פישר, מאי קשת/מיטל נוטיק, אור אבוטבול/תום חגי.

יהודה וייס, איש עסקים מצליח, חי באושר עם איילה, בת זוגו, שבה התאהב כשיצא בשאלה ושניהם מגדלים את יעל בתם.

מה שאיילה לא יודעת זה שבימים הקבועים בשבוע שבהם יהודה טס לעסקיו בבלגיה, הוא למעשה נוסע לירושלים, אל משפחתו החרדית. אשתו שרה לא יודעת שבימים שבהם יהודה אמור לנהל את עסקיו בבלגיה, הוא פושט את המעיל והכיפה, ורץ לנהל את חייו כחילוני בחולון.


צילום אבי קקון


יהודה וייס מנהל חיים כפולים, כי עד היום הוא פשוט לא הצליח להחליט. כשיעל, בתו החילונית, מודיעה לו שהיא התאהבה בצעיר חרדי, יהודה מרגיש שהתחפושת הכפולה מתחילה לחנוק אותו.

מכאן העלילה רק מסתבכת .

הצגה מהנה מצחיקה עם הרבה נגיעות לימים מורכבים אלה.

צילום אבי קקון


הצגה שנייה בסדרה תתקיים ב 5.2 ו 27.2 רוחל'ה מתחתנת

רוחל'ה היפה, החכמה והמוכשרת מצאה סוף סוף, בסוף שנות השלושים לחייה, חתן. שלוימה, אביה, אלמן ניצול שואה, יוצא מגדרו מרוב התרגשות. אך בעקבות הפגישה עם החתן, שנראה מושלם, נחשפים זכרונות כואבים מהתקופה בפולין.

כשמתעורר זכרון מודחק, מחליט שלוימלה לבטל את החתונה. בין השאר נחשפת מערכת יחסים כואבת בין רוחל'ה לבין לאה, אחותה הגרושה ומתגלה סיפור ידידותם המופלא של אביה של רוחל'ה ושל סטאשק מתקופת המלחמה. שניהם חלקו ביחד אהבה גדולה לאמה של רוחל'ה.

הצגה שלישית בסדרה: 13.3.24 איש הגשם,

שיח מקדים: דביר בנדק

קומדיה נוגעת ללב, ע"פ הסרט זוכה האוסקר

אביו של צ'ארלי מת והדבר היחיד שהוא מוריש לו זה...  מכונית משומשת. בחיפושיו אחרי כספי הירושה האבודים, צ'ארלי מגלה להפתעתו שיש לו אח גדול

על הספקטרום האוטיסטי בשם ריימונד, ושכל כספו של האב עבר למוסד שבו שוהה האח. צ'ארלי, שזקוק באופן נואש לכסף כדי להציל את העסק שלו מפשיטת רגל, מחליט לחטוף את ריימונד וכך לזכות בכספי הירושה. שני האחים יוצאים למסע רב תהפוכות, שבמהלכו הם לומדים להכיר זה את זה.

מחזה אנושי, מצחיק ומרגש, על הצרכים המיוחדים של כל אחד מאתנו.

הצגה רביעית בסדרה:27.3.24 מעבר לדלת

שיח מקדים: אורי אוריין ויעל לבנטל

דרמה רומנטית נינה (יעל לבטנל) היא רומנטיקנית חסרת תקנה. היא מכורה לניקיון ולקומדיות רומנטיות.אבל יש לה בעיה - היא לא יצאה מהבית כבר שלוש שנים.

יום אחד קורה הגרוע מכל – בנה המרושש (גיא אריאלי) והחתיך של בעלת הבית, חוזר מחו"ל במפתיע ודורש להוציא את נינה. כדי לא לעזוב, נינה מוצאת את עצמה גרה עם גבר זר שמבלגן לה את הבית ובעיקר את החיים. אבל כשהקשר בין השניים מתהדק, נינה צריכה להחליט: האם לאחר שפתחה את הדלת היא תעז לפתוח גם את הלב?

מחזה מאת: אורי אוריין דרמטורגיה: שחר פנקס בימוי: גמא פריד עיצוב תפאורה: סבטלנה ברגר עיצוב תאורה: מאיר אלון מוסיקה: ליאור רונן עיצוב תלבושות: זוהר אלמליח עיצוב תנועה: טל קון עורכת וידאו: שיר מוסן ע.במאי: נועה ענתות צילום: רדי רובינשטיין נינה: יעל לבנטל יואל: גיא אריאלי רולי: דוית גביש דביר: אורי הוכמן/ עמי סמולרצ'יק

הצגה חמישית בסדרה:16.4.24, אביבה אהובתי.

עיבוד בימתי בבכורה לסרטו המרגש של שמי זרחין. זהו סיפור על יצירה, על גניבה ספרותית, על עוצמה נשית, על החיים בפריפריה ועל הנאמנות למשפחה, בה ביום בהיר אחד קמה האמא - עקרת בית פשוטה ועמוד התווך של הבית - ומחליטה להעז להגשים את עצמה.

האם מותר לה? האם יתאפשר לה לשים את חלומותיה לפני מצוקות הבית? והאם הכשרון שלה גדול מסך האשליות של כותבת מתחילה.