התחלתי נרגשת ומלאת ציפיות בקורס צילום אוכל . קבוצה קטנה וסימפטית
מאוד. חמישה אנשים שאוהבים אוכל ורוצים לדעת יותר על צילום , מדריך אחד מקסים בעל
ידע אין סופי בצילום בכלל וצילום אוכל בפרט – רק תשאלו הוא אומר , רק תשאלו.
הקורס מתקיים בסטודיו היפה והנוח ב קיבוץ הראל – חדר גדול ומואר שבו
מצלמים וחדרון קטן ונעים בו מתקיימת הרצאה בפתיחה.
המפגש הראשון היה רובו תאורטי – הסברים כלליים , מונחים בסיסיים כדי
לסגור פערים בין המשתתפים .
מה זה צמצם , איך בודקים איזו , מה המושג מהירות צילום אומר וכו'.
מפגש בן כשלוש שעות של הסברים טיפים ודוגמאות הנותן הרבה עניין ומפעיל
אצלי את הדמיון וציפייה למפגשים הבאים.
למרות שלא היה מתוכנן מראש , לא יכולנו לעזוב את הסטודיו בלי לעשות
סיבוב באולם הצילום. שם פגשנו את פינת הרקעים – סוגים שונים של משטחי עץ , בדים ,
שיש ועוד שיהוו בעתיד הרקע המיוחד לתמונות.
קבלנו הסבר על המנורות המוצבות בחדר – אמצעי התאורה שהינם אחד
האלמנטים החשובים בצילום תמונה מרגשת.
וכיאה לכיתת לימוד קבלנו שעורי בית – לחפש ברשת צלם אוכל שעבודותיו
מרשימות אותי. כזה שאני מתחברת לעשייה שלו . היה לי ברור מיד מי האיש – פרנצ'סקו טונלי (Francesco Tonelli) – שף מוערך מאוד , איטלקי כמובן שהכרתי בדיוק לפני שנה כשהגיע לארץ לבית ספר
בישולים והעביר קורס נפלא של 5 ימים של שכרון חושים איטלקי. שף טונלי עזב את מקומו
מאחורי המחבתות לטובת עדשת המצלמה והיום הוא בעל סטודיו מהחשובים בניו יורק לצילום
אוכל.
בשיעור הבא נתחיל לצלם . נצלם חומרי גלם . התבקשנו להביא חומרי גלם
שמעניין אותנו לצלם – חשבתי על ארטישוק ( כמובן – פרחי קישואים אין עכשיו) וגם
תבלינים. תבלינים כל כך צבעוניים בעלי צורות שונות , נראה לי מעניין מרגש ובמיוחד
מאתגר.
הצטרפו אילי לחויות הלמידה המרגשת של צילום אוכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה